שדה הנפט חֶלֶץ נקרא עם גילויו חוליקאת הוא שדה נפט מסחרי במדינת ישראל ויחד עם שדה הנפט מגד הם שני שדות הנפט המסחריים היחידים בישראל. השדה נמצא סמוך למושב חלץמצפון לעיירה שדרות. מן השדה, שהיקפו 229.6 אלף דונם הופקו בכל שנות קיומו 17.2 מיליון חביות נפט בשווי של 450 מיליון דולר, אחוז זעיר מסך הצריכה השוטפת במדינה. אולם ראשוניותו הקנתה לו תהילה במדינת ישראל הצעירה ובקרב יהדות התפוצות בשנות החמישים.

שדה הנפט באדמות הכפר חוליקאת כיום חלץ התגלה בשכבות מתקופה היורה במסגרת סקר גאולוגי שערכה ממשלת המנדט בשנת 1933 חברת הנפט העיראקית (Iraq Petroleum Company), קיבלה את הזיכיון והחלה לקדוח במקום. בשל קשיים טכניים, פרוץ המרד הערבי הגדול ופרוץ מלחמת העולם השנייה, נעצרו העבודות שוב ושוב ולא חודשו לאחר1947הכפר חוליקאת נכבש במלחמת השחרורובשנת 1950הוקם במקום מושב חלץ.

בשנת 1952נחקק בישראל חוק הנפט, לפיו הועברו כל הזיכיונות הבריטיים לידי המדינה באמצעות חברת חיפושי הנפט הממשלתית חנ"ל (חיפושי נפט לישראל) וחברת ההפקה הממשלתית "לפידות". עם זאת קבע דוד בן-גוריוןאת העיקרון שמימון לחיפושי נפט יגיע ממקורות בחו"ל ולא ממקורות מימון ממשלתיים.

חברת "לפידות" החלה לקדוח בשדות חוליקאת ב-1955 ובבוקר יום שישי, 23 בספטמבר, ימים ספורים לפני יום כיפור אותה שנה, פרץ נפט מן הקידוח, מעומק של 1,515 מטרים. הגילוי עורר סערת רגשות במדינה הצעירה. דבר הגילוי התפרסם בכותרות ראשיות בעיתונות, נכתב שיר שהפך ללהיט"נפט זורם בחוליקאת" מאת שלמה וייספיש וחיים שלמוני ובקבוקונים עם נפט "תוצרת ישראל" נמכרו בארץ ובריכוזים יהודיים בחו"ל. פועלי הנפט העבריים כיכבו בכרזות וביומני החדשות. התחושה הייתה שישראל עומדת להפוך עד מהרה למעצמת נפט כשכנותיה. ערכן של איגרות המלווה של ממשלת ישראל עלה ופנחס ספיר, שהיה אז שר המסחר והתעשייה, מונה על ידי בן-גוריון למצוא מימון לחיפושי וקידוחי נפט נוספים.

במהלך השנים נקדחו בשדה חלץ כ-80 קידוחים (בשמות סדרות הבארות "חלץ", "ברור", "כוכב" שהתגלו ב-1957 מדרום ליישוב כוכבו"שרית". רק 55 מהם נמצאו כדאיים, בהיקף של כ-100 חביות ביום.

נכון לשנת 2013, בכל קידוחי חלץ מפיקים כ-120 חביות ביום, לעומת 350 לאחר גילוי הנפט. די מהר רמת העניין בפלא השחור ירדה, שדה הנפט התגלה כקטן מהתחזיות.