1936 - מכוורת יד מרדכי ...מכוורת יד מרדכי - הקמה1936 - מכוורת יד מרדכי - הקמהקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (7)
מהכוורת אל הצנצנת: ביקור במפעל יד מרדכי...
אודות המכוורת
ראשית ענף הדבש ביד מרדכי. גיוון סוגי הדב...
מכון רדיית הדבש הראשון...
תוית דבש יד מרדכי משנות ה-50...
תוית דבש יד מרדכי עבור שק"ם משנות ה-60...
במפעל הדבש היום
הסיפור שלנו התחיל בשנת 1936 מכוורת יד מרדכי מחלוצות הדבש בישראל. החלה את דרכה כבר בשנת 1936. בעת ההיא שהו חברי הקיבוץ "זמנית" בנתניה והקיבוץ נקרא "מצפה הים" שם למדו מייסדי הקיבוץ את רזי הדבוראות מחיילים אוסטרלים ובריטים ששרתו בארץ ישראל.
בדצמבר 1943 עלו החברים להתיישבות קבע דרומית לאשקלון והקיבוץ הצעיר נקרא מעתה "קיבוץ יד מרדכי". עם העלייה על הקרקע שינה ענף הדבוראות את שמו "לדבש יד מרדכי" ועד מהרה הופץ הדבש הטהור ברחבי המדינה שבדרך. לאחר מלחמת השחרור אומצו שיטות חדשניות ומתקדמות ביצור הדבש ובקרת איכותו והוקם מכון לרדיית דבש, במהלך שנות ה-60 וה-70 מספר הכוורות צמח מעשרות בודדות לאלפים והפעילות התרחבה למוצרי מכוורת נוספים כמו מזון מלכות פולן ופרופוליס וכך החלה המכוורת הצעירה לבסס את מעמדה כמובילת ענף הדבש בישראל. באותם ימים המכוורת החקלאית שווקה בעצמה את תוצרתה ופעלה בשיטת "מגדל – משווק".
בשנת 1987
התבצעה פעולת רה ארגון משמעותית במבנה הענף.פעילות שיווק התוצרת התפצלה "מהמכוורת החקלאית" וכך הוקם ענף נוסף בקיבוץ שנקרא "מכוורת יד מרדכי" שתפקידו לארוז ולשווק את הדבש ומוצריו שמייצרת "המכוורת החקלאית". שני הענפים גדלו והתפתחו והפכו ברבות השנים ליצרני ומשווקי הדבש הגדולים בארץ.
מרעה לדבורים אזור פריחה עם פוטנציאל צוף המזון שצורכות הדבורים העמלות ליצור דבש מצוי רק בטבע, בתוך גביעי הפרחים השונים, על כן הכוורות ממוקמות באזורים שונים בארץ בהתאם לעונות הפריחה. היקף ייצור הדבש נקבע על פי הפוטנציאל של מקורות הצוף.גיוון סוגי הדבש מתאפשר ע"י רדיית דבש מאזורי פריחה שונים ואגירת כל סוג בנפרד. בדרך זו אנחנו מקבלים דבש הדרים, פרחי בר, אקליפטוס, זעתר, אבוקדו ועוד'. זו הסיבה שהכוורות שלנו נודדות לנקודות מרעה שונות ע"י העתקתם בהתאם לעונות הפריחה.
לאחר ביצוע רכישות אסטרטגיות ושטחי מרעה של כוורות מדבוראים ברחבי הארץ בתחילת שנות ה- 2000 מונה המכוורת 5000 כוורות על ציודן המלא והיא המכוורת הגדולה בישראל.
ראשית ענף הדבש ביד מרדכי. גיוון סוגי הדבש מתאפשר ע"י רדיית דבש מאזורי פריחה שונים ואגירת כל סוג בנפרד. בדרך זו מקבלים דבש הדרים, פרחי בר, אקליפטוס, זעתר, אבוקדו ועוד'. זו הסיבה שהכוורות שלנו נודדות לנקודות מרעה שונות ע"י העתקתם בהתאם לעונות הפריחה.
קרא עוד
הסיפור שלנו התחיל בשנת 1936 מכוורת יד מרדכי מחלוצות הדבש בישראל. החלה את דרכה כבר בשנת 1936. בעת ההיא שהו חברי הקיבוץ "זמנית" בנתניה והקיבוץ נקרא "מצפה הים" שם למדו מייסדי הקיבוץ את רזי הדבוראות מחיילים אוסטרלים ובריטים ששרתו בארץ ישראל.
בדצמבר 1943 עלו החברים להתיישבות קבע דרומית לאשקלון והקיבוץ הצעיר נקרא מעתה "קיבוץ יד מרדכי". עם העלייה על הקרקע שינה ענף הדבוראות את שמו "לדבש יד מרדכי" ועד מהרה הופץ הדבש הטהור ברחבי המדינה שבדרך. לאחר מלחמת השחרור אומצו שיטות חדשניות ומתקדמות ביצור הדבש ובקרת איכותו והוקם מכון לרדיית דבש, במהלך שנות ה-60 וה-70 מספר הכוורות צמח מעשרות בודדות לאלפים והפעילות התרחבה למוצרי מכוורת נוספים כמו מזון מלכות פולן ופרופוליס וכך החלה המכוורת הצעירה לבסס את מעמדה כמובילת ענף הדבש בישראל. באותם ימים המכוורת החקלאית שווקה בעצמה את תוצרתה ופעלה בשיטת "מגדל – משווק".
מרעה לדבורים אזור פריחה עם פוטנציאל צוף
המזון שצורכות הדבורים העמלות ליצור דבש מצוי רק בטבע, בתוך גביעי הפרחים השונים, על כן הכוורות ממוקמות באזורים שונים בארץ בהתאם לעונות הפריחה. היקף ייצור הדבש נקבע על פי הפוטנציאל של מקורות הצוף.גיוון סוגי הדבש מתאפשר ע"י רדיית דבש מאזורי פריחה שונים ואגירת כל סוג בנפרד. בדרך זו אנחנו מקבלים דבש הדרים, פרחי בר, אקליפטוס, זעתר, אבוקדו ועוד'. זו הסיבה שהכוורות שלנו נודדות לנקודות מרעה שונות ע"י העתקתם בהתאם לעונות הפריחה.