1955 - בנין המועצה וחוו...בנין המועצה וחוות הדריה1955 - בנין המועצה וחוות הדריהקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (5)
על חוות הדריה - כתבה אסנת מירון...
חנוכת בניין המועצה, סגן שר הפנים גוזר את...
חנוכת בית המועצה בבת הדר...
בת הדר
המעברה המעברה הייתה ממוקמת בערך במקום בו...
חוות הדריה
בשנת 1953 עזבו משה איזיקוביץ'-בר-צור ("אייזיק"), זוגתו ברוריה ובנם הבכור יאיר את קיבוץ רמת-רחל והקימו חוות בודדים כ- 5 ק"מ דרומית-מזרחית לאשקלון. בתחילה נקראה "חוות מרים" אך השם הוחלף במהרה ל"חוות הדריה" על שם ההדרים שגדלו באזור.
החווה קמה בסמוך למעברה ג' של אשקלון שהוקמה על תשתית של בסיס צבאי מתקופת המנדט הבריטי.
אייזיק ובני משפחתו חיו כשנה בבית סמוך למעברה שלא היו בו מים וחשמל. את המים שאבו מבאר סמוכה ואלו שימשו הן לצרכי הבית והן לשלבי הפעילות הראשונים של החווה. לאחר כשנה עברה המשפחה לשכונת אפרידר באשקלון.
בשנים 1954-5 הוקמו חמישה בתים והונחה תשתית חקלאית בסיוע תושבי המעברה. אייזיק וברוריה אשתו עברו להדריה בראשית שנות הששים של המאה העשרים. הם חיו בבדידות רבה מרוחקים מכל ישוב. רק לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, עברו יאיר ובני משפחתו לגור בחווה.
החווה, שכללה שטח של 400 דונם, היתה חוות הבודדים הראשונה בארץ. היא הוקמה ללא תמיכה כלכלית של המוסדות. נשתלו בה פרדס, עצים נשירים (אפרסקים, תפוחים, אגסים), כרם ענבים, שסק וירקות. אייזיק גידל דבורים בכוורות והפיק דבש רגיל ודבש מלכות.
החווה פעלה מאמצע שנות החמישים עד סוף שנות השמונים של המאה העשרים והתפרקה עקב קשיים כלכליים.
משה-אייזיק בר-צור נפטר בהדריה בשנת 1976. אשתו ברוריה נפטרה באשקלון בשנת 1980. יאיר, הבן הבכור שעבד מגיל 22 ועד סוף שנות הששים לחייו בחווה, נפטר במושב ניר עקיבא בשנת 2009.
מציג פריט: - מתוך 5
על חוות הדריה - כתבה אסנת מירון
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון מועצה אזורית חוף אשקלון
חנוכת בניין המועצה, סגן שר הפנים גוזר את הסרט
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון מועצה אזורית חוף אשקלון
חנוכת בית המועצה בבת הדר
קרא עוד
קרדיטים: מ.א. חוף אשקלון
בת הדר
קרא עוד
קרדיטים: דיתי הורוביץ ארד
המעברה המעברה הייתה ממוקמת בערך במקום בו נמצאת כיום המועצה האזורית חוף אשקלון. הישוב היחיד הקרוב היה משק פרטי בשם "הדריה" וחלק מדיירי המעברה היו מוצאים שם פרנסה זמנית לפי עונות חקלאיות. מספר אלי דגני
קרא עוד
קרדיטים: איגוד האינטרנט ישראלי - פיקיויקי
0תגובות
קטגוריות האירוע
אתרי מורשת
ישובי המועצה
שתפו עם חבריכם!
דווח למנהל האתר
תגובות ומידע נוסף
הוספת תגובה חדשה
shlomit.cohen@gma...
לפני 6 שנים
המעברה הייתה ממוקמת בערך
במקום בו נמצאת כיום המועצה
האזורית חוף אשקלון. הישוב היחיד
הקרוב היה משק פרטי בשם
"הדריה" וחלק ...
המעברה הייתה ממוקמת בערך
במקום בו נמצאת כיום המועצה
האזורית חוף אשקלון. הישוב היחיד
הקרוב היה משק פרטי בשם
"הדריה" וחלק מדיירי המעברה היו
מוצאים שם פרנסה זמנית לפי עונות
חקלאיות. הדרך לאשקלון וממנה
הייתה מסוכנת כי בשנות החמישים
הייתה חדירה של מסתננים
]פדאיונים[ שלא פעם הגיעו עד
לרציחות של תושבים בתוך אשקלון.
בעיה זו הייתה אחת הסיבות לפרוץ
מבצע "קדש" באוקטובר 1552. אלי דגני
אופירה
לפני 6 שנים
"נסענו שעות רבות עד שהגענו בלילה מאוחר למעברה. שיכנו אותנו בפחונים ללא מים זורמים, ללא חשמל וללא שירותים. חיכנו לאור הבו...
"נסענו שעות רבות עד שהגענו בלילה מאוחר למעברה. שיכנו אותנו בפחונים ללא מים זורמים, ללא חשמל וללא שירותים. חיכנו לאור הבוקר על מנת לקנות נפט למנורת נפט ולהביא מים מהברז המרכזי שהיה מספק מים לכל תושבי המעברה. החיים המעברה היו קשים מאוד אך אט אט התרגלנו ולאחר שנה עברנו לשיכון. למרות הקושי היינו יושבים מספרים סיפורים ושרים שירים יחד מידי ערב." שרה עזר ביבי מספרת על החיים במעברה ג'
חוות הדריה
בשנת 1953 עזבו משה איזיקוביץ'-בר-צור ("אייזיק"), זוגתו ברוריה ובנם הבכור יאיר את קיבוץ רמת-רחל והקימו חוות בודדים כ- 5 ק"מ דרומית-מזרחית לאשקלון. בתחילה נקראה "חוות מרים" אך השם הוחלף במהרה ל"חוות הדריה" על שם ההדרים שגדלו באזור.
החווה קמה בסמוך למעברה ג' של אשקלון שהוקמה על תשתית של בסיס צבאי מתקופת המנדט הבריטי.
אייזיק ובני משפחתו חיו כשנה בבית סמוך למעברה שלא היו בו מים וחשמל. את המים שאבו מבאר סמוכה ואלו שימשו הן לצרכי הבית והן לשלבי הפעילות הראשונים של החווה. לאחר כשנה עברה המשפחה לשכונת אפרידר באשקלון.
בשנים 1954-5 הוקמו חמישה בתים והונחה תשתית חקלאית בסיוע תושבי המעברה. אייזיק וברוריה אשתו עברו להדריה בראשית שנות הששים של המאה העשרים. הם חיו בבדידות רבה מרוחקים מכל ישוב. רק לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, עברו יאיר ובני משפחתו לגור בחווה.
החווה, שכללה שטח של 400 דונם, היתה חוות הבודדים הראשונה בארץ. היא הוקמה ללא תמיכה כלכלית של המוסדות. נשתלו בה פרדס, עצים נשירים (אפרסקים, תפוחים, אגסים), כרם ענבים, שסק וירקות. אייזיק גידל דבורים בכוורות והפיק דבש רגיל ודבש מלכות.
החווה פעלה מאמצע שנות החמישים עד סוף שנות השמונים של המאה העשרים והתפרקה עקב קשיים כלכליים.
משה-אייזיק בר-צור נפטר בהדריה בשנת 1976. אשתו ברוריה נפטרה באשקלון בשנת 1980. יאיר, הבן הבכור שעבד מגיל 22 ועד סוף שנות הששים לחייו בחווה, נפטר במושב ניר עקיבא בשנת 2009.