1949 - ניר ישראל - הקמת...ניר ישראל - הקמת המושב1949 - ניר ישראל - הקמת המושבקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (23)
ההיסטוריה של ניר ישראל...
אודות ניר ישראל
בימים הראשונים
1966 חזית צריף גן הילדים בניהולה של הגבר...
1960 אהרון קימל ובנו חיים ברקע: צריף המר...
1967 כך נראו המטבחים בבתים הראשונים במוש...
1966 בקדמת התמונה גיגיות הפח להשריית הכב...
1965 בתוך צריף גן הילדים יומולדת לגדי קי...
אלזה וחיים קימל בתחנת האוטובוס על כביש 3...
1959 הכניסה למושב ניר ישראל, דרך כורכר, ...
חברי מושב ניר ישראל
המשק של איזידור 1955
הסככה שבמשק של איזידור...
ג'וני (אברהם) ששון ואליעזר קימל מאחורי ...
1967 ציפורה ואליעזר קימל ליד ביתו של הדו...
1957 חתונתם של ציפורה ואליעזר קימל בבית ...
דואט אקורדיאונים 1964
הסוסיתא של אליעזר קימל, היום רחוב הרימון...
אליעזר קימל עם גדי ואסתי- ברקע הבתים של ...
אליעזר קימר בשדה הסלרי...
שלמה נתן
בתמונה:ביתם של משפחת צ'רני...
סיפור חייהם של משפחת צ'רני...
היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה. בבית העולים בבנימינה הקימה קבוצת עולים את "ארגון עולי צ'כוסלובקיה להתיישבות חקלאית". לארגון הצטרפו 30 משפחות, ששאפו להקים יישוב חדש בעל אופי חקלאי. הארגון פנה לשם כך למוסדות המיישבים ואלה הציעו לקבוצה להצטרף כהרחבה ליישוב קיים. הקבוצה דחתה את ההצעה, אולם הוכרה כארגון להתיישבות והוצעה לה האפשרות לגבש את גרעין ההתיישבות במחנות פנויים ליד נס ציונה ורעננה. לפיכך, התרכזו העולים בשני מחנות אלו והחלו להתגבש כקיבוץ לצורך עלייה לקרקע והחלו גם לעבוד בפרדסים הסמוכים לשני המחנות. לאחר כחצי שנה הוצע לארגון שטח שנקרא אז "ג'וליס ה'" (על שם הכפר הערבי הנטוש ג'וליס ממזרח) ושכן בסמוך לעיירה מג'דל ולקיבוץ ניצנים. לאחר ביקור נציגי הקבוצה בשטח, הוחלט לקבל את ההצעה.
ב-23 בנובמבר 1949 הגיעו הגברים לשטח והקימו מעגל של אוהלים למגורים. במרכז המעגל הוקמו צריפים ששימשו כמחסן מזון, מחסן נשק, מטבח ומזכירות. החברים הקימו גם אורווה מחומרים שמצאו בשטח לפרדות שנמסרו להם מאוחר יותר. תוך זמן קצר החלו הגברים בהקמת בתי הקבע - כל אחד השתרע על שטח של 24 מ"ר וכלל חדר ומטבחון. השירותים והמים מוקמו בחצר והיו משותפים. בסופי השבוע נסעו הגברים למשפחותיהם והותירו בשטח כמה מהם כשומרים. ב-1 במאי1950, בעקבות סיום בניית בתי הקבע, הצטרפו הנשים והילדים ממחנות הגיבוש לגברים ואיכלסו את בתי הקבע במושב. ועדת השמות הציעה למושב את השם "גאליה", שנדחה בידי החברים. אלה העדיפו לקרוא את היישוב על שם אישיות, שעזרה בבניין הארץ ולכן הוחלט לציין את זכרו של ישראל טייבר, שהיה תעשיין בולט ביישוב.
מציג פריט: - מתוך 23
ההיסטוריה של ניר ישראל
קרא עוד
קרדיטים: ג'קי ניניו
אודות ניר ישראל
קרא עוד
קרדיטים: מתוך אתר המועצה אזורית חוף אשקלון
בימים הראשונים
קרא עוד
קרדיטים: מ.א. חוף אשקלון
1966 חזית צריף גן הילדים בניהולה של הגברת קונסי
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
1960 אהרון קימל ובנו חיים ברקע: צריף המרפאה ומערבית לה בית הכנסת.
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
1967 כך נראו המטבחים בבתים הראשונים במושב.
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
1966 בקדמת התמונה גיגיות הפח להשריית הכביסה בטרם הכביסה. בתום הכביסה היו מעבירים אותה בין שני גלילי גומי קשיחים המונעים על ידי מנואלה, ידית.
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
1965 בתוך צריף גן הילדים יומולדת לגדי קימל
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
אלזה וחיים קימל בתחנת האוטובוס על כביש 3 שנהרסה ובמקומה כיום יש מבנה של חברת מקורות 1967
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
1959 הכניסה למושב ניר ישראל, דרך כורכר, ובתי סוכנות קטנים ראשוניים.
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
חברי מושב ניר ישראל
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
המשק של איזידור 1955
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
הסככה שבמשק של איזידור
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
ג'וני (אברהם) ששון ואליעזר קימל מאחורי הבית של אלזה ואיזידור
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
1967 ציפורה ואליעזר קימל ליד ביתו של הדוד אהרון במושב
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
1957 חתונתם של ציפורה ואליעזר קימל בבית העם שבמושב
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
דואט אקורדיאונים 1964
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
הסוסיתא של אליעזר קימל, היום רחוב הרימון 1964
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
אליעזר קימל עם גדי ואסתי- ברקע הבתים של רחוב התמר
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
אליעזר קימר בשדה הסלרי
קרא עוד
קרדיטים: באדיבות משפחת קימל
שלמה נתן
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
בתמונה:ביתם של משפחת צ'רני
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
סיפור חייהם של משפחת צ'רני
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
תגובות
קטגוריות האירוע
ישובי המועצה
שתפו עם חבריכם!
דווח למנהל האתר
תגובות
הוספת תגובה חדשה
גדי קימל
לפני 4 שנים
תמונה נפלאה מחזית צריף גן הילדים, ומספר אמהות ברקע. הגן נוהל על ידי גב' קונסי, ומיקומו היה לא רחוק מהמכולת כיום, צפונית ...
תמונה נפלאה מחזית צריף גן הילדים, ומספר אמהות ברקע. הגן נוהל על ידי גב' קונסי, ומיקומו היה לא רחוק מהמכולת כיום, צפונית מערבית לה. תמונה מ 1966
גב' קונסי הגננת יושבת בחולצה כהה, עומדת מימין: שוש פלד ז"ל אמא של איתי בעלה של ענת פלד.
רכונה בקדמת הדלת צפירה ששון תבדל"א הגרה כיום בבית האחרון המזרחי ברחוב הזית,לצידה מי שעלתה איתה על האוניה לארץ, אמא שלי ציפורה.
מלפני גב' קונסי, אחותי וזר לראשה, אסתי הירש הגרה כיום במושב צופר, ואודליה, אחותו של איתי פלד.
גדי קימל
לפני 4 שנים
הדוֹד אהרון (קימל) אח של אבא, עם חיים, בנו, הקרוי על שם אחיהם של אהרון ואליעזר (אבא שלי) שנהרג בתאונת עבודה, ואני....
הדוֹד אהרון (קימל) אח של אבא, עם חיים, בנו, הקרוי על שם אחיהם של אהרון ואליעזר (אבא שלי) שנהרג בתאונת עבודה, ואני.
גדי קימל
לפני 4 שנים
אמא שלי, ציפורה קימל, כשעל הקיר, מצת אפייני להדלקת הכיריים ועל ידית החלון מתייבשת גומיית האיטום של סיר הלחץ....
אמא שלי, ציפורה קימל, כשעל הקיר, מצת אפייני להדלקת הכיריים ועל ידית החלון מתייבשת גומיית האיטום של סיר הלחץ.
גדי קימל
לפני 4 שנים
אמא תולה כביסה על רקע המחסן שבחצר ושדה התירס ברקע.
גדי קימל
לפני 4 שנים
יושבת סבתי החורגת, פאולה
גדי קימל
לפני 4 שנים
אבא של דודה שלי, איזידור ובן דודה של דודתי במשק של איזידור במושב ניר ישראל, וברקע (מעבר לכביש 3) הבתים של מושב הודייה...
אבא של דודה שלי, איזידור ובן דודה של דודתי במשק של איזידור במושב ניר ישראל, וברקע (מעבר לכביש 3) הבתים של מושב הודייה
גדי קימל
לפני 4 שנים
ג'וני ששון במשקפים וחולצה משובצת, שהגיע ביחד עם ג'קי (אופטיקה עינת, אשקלון) מ... בורמה.
כאמור אשתו צפירה וילדיו: טלי (שא...
ג'וני ששון במשקפים וחולצה משובצת, שהגיע ביחד עם ג'קי (אופטיקה עינת, אשקלון) מ... בורמה.
כאמור אשתו צפירה וילדיו: טלי (שאני זוכר את יום הולדתה בניר חיים) יצחק ואיתן ששון הגרים במושב.
גדי קימל
לפני 4 שנים
1956 בהעדר טלוויזיה, היו מנגנים ושרים לעתים קרובות.
גדי קימל
לפני 4 שנים
אני נושף על הנרות ואחותי לצידי
גדי קימל
לפני 4 שנים
אמא שלי ותינוק שאינני מזהה.
גדי קימל
לפני 4 שנים
תמונה נפלאה מחזית צריף גן הילדים, ומספר אמהות ברקע. הגן נוהל על ידי גב' קונסי, ומיקומו היה לא רחוק מהמכולת כיום, צפונית ...
תמונה נפלאה מחזית צריף גן הילדים, ומספר אמהות ברקע. הגן נוהל על ידי גב' קונסי, ומיקומו היה לא רחוק מהמכולת כיום, צפונית מערבית לה. תמונה מ 1966
גב' קונסי הגננת יושבת בחולצה כהה, עומדת מימין: שוש פלד ז"ל אמא של איתי בעלה של ענת פלד.
רכונה בקדמת הדלת צפירה ששון תבדל"א הגרה כיום בבית האחרון המזרחי ברחוב הזית,לצידה מי שעלתה איתה על האוניה לארץ, אמא שלי ציפורה.
מלפני גב' קונסי, אחותי וזר לראשה, אסתי הירש הגרה כיום במושב צופר, ואודליה, אחותו של איתי פלד.
יצחק גולן (קליין)...
לפני 4 שנים
הורי, יעקב וברטה קליין היו בין העולים על הקרקע הבתולה,.
ראשוני הכפר מושב ניר ישראל...הייתי הבן הראשון מניר ישראל שהתגייס...
הורי, יעקב וברטה קליין היו בין העולים על הקרקע הבתולה,.
ראשוני הכפר מושב ניר ישראל...הייתי הבן הראשון מניר ישראל שהתגייס לצה"ל ואחותי רחל התחתנה עם בן הכפר יהודה צייזלר ז"ל ....אחותי
בעלת משק במושב עד היום הולידה שני בנים: אברי ויוסי, שניהם נשואים ובעלי משקים בניר ישראל. בן המשפחה,..אפרים צייזלר ז"ל,..נפל במלחמת קדש וקבור בהר הרצל. ידידי יוסי לפר- בן הכפר הפך לגיבור ישראל ונקבר במושב. יהי זכרו ברוך
היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה. בבית העולים בבנימינה הקימה קבוצת עולים את "ארגון עולי צ'כוסלובקיה להתיישבות חקלאית". לארגון הצטרפו 30 משפחות, ששאפו להקים יישוב חדש בעל אופי חקלאי. הארגון פנה לשם כך למוסדות המיישבים ואלה הציעו לקבוצה להצטרף כהרחבה ליישוב קיים. הקבוצה דחתה את ההצעה, אולם הוכרה כארגון להתיישבות והוצעה לה האפשרות לגבש את גרעין ההתיישבות במחנות פנויים ליד נס ציונה ורעננה. לפיכך, התרכזו העולים בשני מחנות אלו והחלו להתגבש כקיבוץ לצורך עלייה לקרקע והחלו גם לעבוד בפרדסים הסמוכים לשני המחנות. לאחר כחצי שנה הוצע לארגון שטח שנקרא אז "ג'וליס ה'" (על שם הכפר הערבי הנטוש ג'וליס ממזרח) ושכן בסמוך לעיירה מג'דל ולקיבוץ ניצנים. לאחר ביקור נציגי הקבוצה בשטח, הוחלט לקבל את ההצעה.
ב-23 בנובמבר 1949 הגיעו הגברים לשטח והקימו מעגל של אוהלים למגורים. במרכז המעגל הוקמו צריפים ששימשו כמחסן מזון, מחסן נשק, מטבח ומזכירות. החברים הקימו גם אורווה מחומרים שמצאו בשטח לפרדות שנמסרו להם מאוחר יותר. תוך זמן קצר החלו הגברים בהקמת בתי הקבע - כל אחד השתרע על שטח של 24 מ"ר וכלל חדר ומטבחון. השירותים והמים מוקמו בחצר והיו משותפים. בסופי השבוע נסעו הגברים למשפחותיהם והותירו בשטח כמה מהם כשומרים. ב-1 במאי1950, בעקבות סיום בניית בתי הקבע, הצטרפו הנשים והילדים ממחנות הגיבוש לגברים ואיכלסו את בתי הקבע במושב. ועדת השמות הציעה למושב את השם "גאליה", שנדחה בידי החברים. אלה העדיפו לקרוא את היישוב על שם אישיות, שעזרה בבניין הארץ ולכן הוחלט לציין את זכרו של ישראל טייבר, שהיה תעשיין בולט ביישוב.